בת 15. לבדהּ. מול כּל הרוחות הרעות. מבּלי שאיש שלח אותה ומבלי שתיכננה זאת מראש. היום לפני 66 שנים רצתה קלוֹדֶט קוֹלווין לחזור לביתה מבית הספר שבעירהּ מונטגומרי אלבּמה. היא עלתה על האוטובּוס, קנתה כּרטיס והתיישבה במקום השמור לאנשים כמותה. אל בּיתה היא לא הגיעה בעזרת אותו האוטובּוס. מה שקרה באותה נסיעה היה עוד אירוע אחד מני רבים, למאות ואלפים, שפקדו את תושבי בירת אלבּמה והחיים בדרום האמריקני. אולם דבר אחד היה שונה, תגובתה של קלודט קולווין לא דמתה לאופן בו התנהלו מרבית התושבים האפרו-אמריקניים במונטגומרי כאשר הם נאלצו בבושת פנים לפנות את מושבם עבור נוסע לבן.
ביום 2 במרץ 1955 הונף דגל המרד. למרבה הפליאה וכאב הלב, מעטים מאוד זכרו יום זה והעדיפו לחכות לדגל אחר. אנשי התנועה לשוויון תכננו זה זמן רב את מאבקם בהפרדה הגזעית התחבורה הציבורית. מאבק שיתפתח לכדי חרם האוטובוסים הגדול במונטגומרי שנמשך שנה ואשר סמלו יהיה עמידתה ההירואית של רוזה פארקס בפני אותה הפרדה גזעית עמה התמודדה קלודט קולווין. פארקס, שלא כמו קולווין נשלחה ע"י אנשי הNAACP מבעוד מועד ומעצרה היה צפוי וחלק מן המהלך. קולווין לעומת זאת לא תכננה דבר. היא אמנם רצתה להיות יום אחד נשיאת ארה"ב של אמריקה אבל אנשי התנועה לא ידעו על קיומה ובאותו יום רביעי בשבוע כל שעמד על הפרק היה רצונה להגיע הביתה. גם לאחר שהורידוה בכוח מן האוטובוס, כפתו אותה באזיקים ולקחוה ולמעצר, החליטו אנשי התנועה לשווין זכויות כי מקרה זה לא ישרת נאמנה את מטרתם. לימים סיפרה קלוֹדט כי קיבלה הרושם מצד אנשי הNAACP שהיא צעירה מדי, "שחורה" מדי, מקורזלת מדי ובכלל היא נערה פרוגרסיבית בעלת מידות שאולי יביכו את תומכי המטרה הנעלה בפני הציבור הלבן.
גם המאבק הצודק ביותר צריך כנראה לדמויות שניתן להופכן לסמל. יצוגיות ובעלות חוג תומכים נרחב. כאלה שלא יזמנו פיתחון פה מצד המתנגדים השואפים להכריתן. קלודט נעצרה והואשמה ב'הפרת שלום הציבור' ותקיפת שוטר. יעברו תשעה חודשים ורוזה פארקס תסרב לפנות את מקומה באוטובוס בדיוק באותו האופן. חרם האוטובוסים יבוא אל סיומו המזהיר שנה אחר כך בדצמבר 1956. מעטים אז ובשנים אחר כך זכרו את יום 2 במרץ ואת קלודט קולווין.
לשמחת הלב, מאז השתנה המצב ואת קולווין מציינים בנשימה אחת עם הגיבורות הגדולות של המלחמה בסגרגציה באלבּמה ובכלל.
קולווין, אחות במקצועה, כיום בת 82, חיה ברובע ברונקס בניו יורק. יאיר נרהּ!
להאזנה לתכנית ששודרה ב-2 במרץ 2021, לחץ כאן
- Bo Diddley – The Great Grandfather
- J.B. Lenoir – Alabama מתוך Vietnam Blues
- Louisiana Red – Alabama Train מתוך Rip off Blues
- Rev. Louis Overstreet with His Sons – I'm on My Way
- The Fatback Band – (Are You Ready) Do The Bus Stop
- John Lee Hooker – Don't Turn Me From Your Door (I'm a Pilgrim)
- Big Mama Thornton – I Shall Be Released מתוך Stronger Than Dirt
- Precious Bryant – The Truth מתוך The Truth
- Bob Dylan – Chimes of Freedom מתוך Live at Royal Festival Hall, London 1964-05-17